<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' מצורע</h1>
<h2>דף טו:</h2>
[ויק"ר ט"ז ב'] מי האיש החפץ חיים וגו' אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב (תהלים ל"ד) מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות צפורי והיה מכריז ואומר מי שהוא מבקש לקנות סם חיים יבוא ויקח. ר' ינאי היה יושב ודורש בעלייה שלו כששמע קולו אמר העלוהו אלי אמר לו ר' אין אתה צריך לסם זה ולא שכמותך לפי שיש בידך סמנים הרבה. אמר לו אע"פ כן עלה אלי. עלה והוציא ספר תלים והראהו מי האיש החפץ חיים אוהב ימים וגו' מה כתיב אחריו נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו. א"ר ינאי כל ימי הייתי קורא את המקרא הזה ולא הבנתי להיכן הוא פשוט עד שבא הרוכל הזה והודיעני. אף שלמה אמר בחכמתו שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו (משלי כ"א) שומר מצרעת נפשו. לכך משה מזהיר את ישראל זאת תהיה תורת המצורע. תורת המוציא רע ד"א זאת תהיה תורת המצורע הה"ד אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע. כגללו לנצח יאבד (איוב כ') מה גללים הללו מזוהמין כך הוא מזוהם. רואיו יאמרו איו (שם) רואין אותו ואין מכירין אותו שכך כתיב ברעי איוב וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירוהו (שם ב') ר' יוחנן ורשב"ל רי"א אסור להלך למזרחו של מצורע ד' אמות ורשב"ל אמר אפילו עד מאה אמה ואין חולקין בדבר מי שאמר ד' אמות שלא בשעת הרוח. ומי שאמר עד מאה אמה בשעת הרוח אפילו עד מאה אמה אסור להלך. ר' מאיר לא היה אוכל בצים מן מבוי של מצורע. ר' אמי ור' אסי לא היו נכנסין במבוי של מצורע. ר"ש בן לקיש כשהיה רואה אחד מהם במדינה היה סוקלו באבנים וטורדו. אמר לו צא מן המדינה שלא תחום את הבריות. שנה ר' חייא בדד ישב (ויקרא י"ג) בלבדו ישב. ר' אליעזר בר' שמעון כשהיה רואה אחד מהם היה נחבא ממנו. אמר שמא יגרום החטא. שנאמר זאת תהיה תורת המוציא רע. ר' אליעזר בשם ר' יוסי בן זמרה אומר רמ"ח איברים יש בו באדם. מהם זקופים ומהם רבוצים ולשון זה נתון בין שני לחיים ואמת המים נתונה תחתיו ומכופל כמה כפולות בא וראה כמה שריפות הוא שורף. אלו היה זקוף ועומד על אחת כמה וכמה. לפיכך משה מזהיר את ישראל זאת תהיה תורת המצורע. אל תתן את פיך לחטיא את בשרך (קהלת ה') ר' חנינא (פתח) [פתר] את המקרא באומר לשון הרע. אל תתן רשות לאחד מאיבריך להחטיא את כל הגוף. ואל תאמר לפני המלאך זה (מלאך) הגוף כי שגגה היא אמר לשון הרע בלא ידיעה למה יקצוף אלהים על קולך על אותו הקול של לשון הרע וחבל את מעשה ידיך. אפילו מיעוט אברים שבגופו אתה מכניס בהם ערבוביא. ומה ערבוביא צרעת זאת תהיה תורת המוציא רע. רבנן פותרין את המקרא במרים אל תאמר לפני המלאך זה משה שנאמר וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (במדבר כ') כי שגגה היא אשר נואלנו ואשר חטאנו. למה יקצוף האלהים על אותו הקול של לשון הרע שנאמר ויחר אף ה' בם וילך. וחבל את מעשה ידיך א"ר יוחנן מרים בפיה חטאת וכל אבריה לקו. והענן סר מעל האהל והנה מרים מצורעת כשלג. אמר ר' הושעיה מלה בסלע ומשתוקא באבן טובה. א"ר יאשי' סם של כל משתוקות שכך שנינו [אבות פ"א מי"ז] שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. א"ר יהושע בן לוי חמש תורות כתובין במצורע. זאת תורת נגע צרעת (ויקרא י"ג) זאת תורה אשר בו נגע צרעת (שם י"ד). וזאת התורה לכל נגע הצרעת (שם) זאת תורת הצרעת (שם) וזאת תהיה תורת המצורע המוציא רע ללמדך שכל האומר לשון הרע עובר על חמשה חומשי תורה. וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות. א"ר יהודה בר סימון אילו הצפרים קולגין הם. אמר הקב"ה יביא קולן של אילו ויכפר על קול לשון הרע. ושחט את הצפור האחת למה אמרה תורה שחוט אחת ושלח אחת אמר הקב"ה אם חזרת בך כשם שא"א לשחוטה שתחזר כך א"א לנגעך שיחזור. ואם לא חזרת בך כשם שאפשר לחיה שתחזור כך אפשר לנגעך שיחזורו. באותו שעה קורא הקב"ה ללגיונות שלו ואמר להם ראו כי לא לחנם הכיתי אותו. בעון בצעו קצפתי ואכהו ואקצוף (ישעיה נ"ז) ר' אבא בר כהנא אמר וילך שובב בדרך לבו (שם) חזר מתועב לתועבותיו כמשה"כ ככלב שב על קיאו (משלי כ"ו) ור' יהושע בן לוי אמר חזר השוטה לשטותו כמ"ש כסיל שונה באולתו (שם). דרכיו ראיתי וארפאהו (ישעיה נ"ז) מצרעתו ואנחהו ואשלם ניחומים לו ולאבליו. אבריו שהיו מתאבלין עליו. דבר אחר אלו קרוביו המתאבלין עליו. ואם מכוון לבו בתפלה מרפאהו הקב"ה שנאמר בורא ניב שפתים (שם) אם הניבו שפתותיו בתפלה. יהא מובטח שנשמע תפלתו ומה טעם שנאמר תכין לבם תקשיב אזנך (תהלים י') שלום שלום [לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו] (ישעיה שם) אם לקרוב כבר שלמית מניה. ומה לרחוק זה המצורע שהיה רחוק ונתקרב אמר ה' ורפאתיו ארפאהו מצרעתו.
